נגאר נ' אבן מסע בע"מ

פסק דין

המשיבה הגישה נגד המבקש שיקים לביצוע. המבקש הגיש התנגדות ובה טען כי פרע את השיקים. כב' הרשם קיבל את ההתנגדות ביחס לסך 7,000 ₪ מסכום השיקים, וביחס ליתרה התנה את הרשות להגן בהפקדת סך 10,000 ₪ בקופת בית המשפט. מכאן בקשת הרשות לערער, ובה טוען המבקש, כי משלא נחקר המצהיר מטעמו – היה על בית המשפט קמא לצאת מן ההנחה כי האמור בו אמת, וכיוון שכך היה עליו לקבל את ההתנגדות ללא תנאי, לא כל שכן הפקדה העומדת בשיעור של 90% מן היתרה.

לאחר עיון בבקשה על צרופותיה לא ראיתי להיענות לה. אכן, דרך כלל יש לראות באמור בתצהיר כאילו הוא אמת, אם לא נחקר המצהיר על תצהירו. יחד עם זאת, יכול בעל הדין שכנגד לוותר על החקירה, כשהוא מביע דעתו כי אין הוא מסכים עם האמור בתצהיר, ומעלה השגות באשר לאמור בו במסגרת הדיון בהתנגדות. וכך היה במקרה שלפנינו. ב"כ המשיבה אמנם לא חקר את המצהיר (אביו של המבקש) על תצהירו, אלא שהוא העלה השגות של ממש באשר לאמור בתצהיר, ובכך די היה כדי שכב' הרשם הבכיר לא יקבל את דברי המצהיר כאמת מוכחת (לשלב זה של ההתדיינות). מעיון בתצהיר עולה אמנם טענה בדבר פרעון השיקים, אלא שטענה זו לא גובתה בכל מסמך שהוא, כשהטענה היא לפרעון שנעשה בתשלום כספים במזומן. בכך אין לכאורה די, מה גם שהמבקש לא קיבל את השיקים לידיו לאחר שאלה נפרעו, כטענתו. צדק, על כן, הרשם הבכיר הנכבד בקובעו, כי הגנה אמנם קיימת, אך היא "דחוקה", ומכאן ההצדקה להתניית מתן רשות להגן בתנאים, משמע הפקדת סך 10,000 ₪, הפקדה בסכום ההולם את היתרה שלגביה נטען כי נפרעה במזומן ובלא כל אסמכתא.

הבקשה נדחית, על כן.

ניתן היום, ב' ניסן תשע"ג, 13 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: